החלטה בתיק מ"ת 51903-04-13 - פסקדין

1.      בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם.

2.      כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 429 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: " החוק"). בנוסף, מיוחסת למשיב 1 עבירה של הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו - 1986.

3.      מעובדות כתב האישום עולה כי במהלך שנת 2010 שכרו אוהד ורחלי אלחנן (להלן: " המתלונן" ו" המתלוננת" בהתאמה ויחד " המתלוננים") דירה מאריה לרנר (להלן: " לרנר") בתמורה לצ'קים, אשר למפרע התברר שהם ללא כיסוי, בשווי 21,000 ש"ח (להלן: " החוב הראשוני").

4.      משלא הצליח לרנר לגבות את החוב הראשוני מן המתלוננים פנה למשיבים, באמצעות מתווך בשם עזרא רפאלי (להלן: " עזרא"), על מנת שיסייעו לו בגביית החוב ובתמורה יקבלו 30% מגובהו של החוב.

5.      במחצית השנייה של שנת 2010 נערכה פגישה בנוכחות המשיבים, המתלונן לרנר, ושי לרנר (להלן: " שי"), בנו של לרנר. בפגישה הציגו המשיבים את עצמם כ"בוררים" והורו למתלונן להעביר אליהם את כספי החיוב מדי חודש וכך אכן עשה המתלונן במשך תקופה.

6.       משחדל המתלונן לשלם החלו המשיבים לאיים עליו באמצעים שונים אשר כללו בין היתר: הגעה למקומות מגוריו ולמקום עבודתו, איומים בפגיעה מינית במתלוננת ואיומים בפגיעה בבתם הפעוטה של המתלוננים.

7.      בעקבות חששם של המתלוננים מן המשיבים גנב המתלונן שני שיקים ממקום עבודתו ומסר אחד מהם למשיב 1. בנוסף, אמו של המתלונן, חנה אלחנן (להלן: " חנה"), מסרה למשיב 1 פרטים של מספר כרטיסי אשראי אשר אינם שייכים לה.

8.       במסגרת הסחיטה העבירו המתלוננים למשיבים סכום כולל של כ-65 אלף ש"ח.

9.      להשלמת התמונה ראוי להדגיש כי לרנר לא זכה לקבל את כספו מהמשיבים.

10.  בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם.

11.  ב"כ המשיבים חלקו על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית.

12.  ב"כ המבקשת ביססה את ראיותיה הלכאוריות על הודעות המתלוננים, שי, לרנר, עזרא, חנה, נתן גוטמן, אביה של המתלוננת (להלן: " נתן"), אולגה אזולאי, אימה של המתלוננת (להלן: " אולגה") והודעות המשיבים.

13.  לצורך ביסוס הקשר הראשוני בין המשיבים למתלוננים הפנה ב"כ המבקשת להודעתו של לרנר אשר תיאר את חברותו עם עזרא ואת המפגש הראשוני בנוכחותו ובנוכחות המתלונן והמשיבים. בהמשך הדגיש כי חרף ההסכם לא קיבל כל תשלום (הודעתו מיום 14.4.13 שורה 39).

14.   בהודעותיהם הציגו שי (הודעה מיום 17.4.13 עמ' 3 שורות 59-74) ועזרא (הודעה מיום 21.4.13 עמ' 1 שורות 16-24) השתלשלות אירועים דומה.

15.  המתלונן : מסר מספר הודעות ותיאר בפרוטרוט את מסכת האיומים אותה חווה. בהודעתו מיום 11.4.13 הפנה למייל אשר קיבל ממשיב 1 בו איים עליו משיב 1 כי יפיץ לכל חבריו הודעה לפיה הוא (המתלונן) רמאי ומעולם לא ישיב את הכספים אשר לווה ( עמ' 2 שורות 11-13).

בהמשך תיאר כיצד הגיע משיב 1 לביתו ואיים עליו כי יפגע בו, ייקח את כלייתו או יתלוש את ראשו (לדוגמא ראו הודעתו מיום 11.4.13 שורה 16, שורות 22-23, שורה 31, שורה 55 ושורות 111-112). בנוסף קשר עצמו המשיב למיקי, מקור אחת ההלוואות, המקושר למשפחת אברג'יל בכדי להגביר את חששו של המשיב (הודעה מיום 17.4.13 שורה 111).

במהלך הודעתו פירט אודות פגישתו הראשונית עם המשיבים " היה לי חוב לאריה לרנר על שכירות...לרנר עירב את שמוליק ויוסי שהם היו בקטע של הגובה" (הודעה מיום 11.4.13, שורות 102-103), מסר מספר אירועים נקודתיים של העברת כספים (שם, שורות 99 ו-162) ולבסוף סיכם כי " אני מעריך שבאזור השישים וחמישה אלף" (שם, שורה 122).

בנוגע למשיב 2 הדגיש כי " יוסי היה מאיים יותר" (שם, שורה 148), " היה לו שותף הרבה יותר מסריח" (שם, שורה 33) ו-" הוא היה מתקשר לאיים עלי מהכלא" (שם, שורה 88).

בהודעתו השנייה מיום 17.4.13 פירט איומים ספציפיים ביחס לאשתו וביתו " לגבי יוסי, בכלל לא הצלחתי לדבר אתו הוא תמיד היה מאיים וגם אלו היו איומים שפלים, על אשתי ועל הבת שלי, הוא נהג להגיד לי שהוא יזיין את אשתי ושהבת שלי תהיה יתומה" (שם, שורה 66-67).